אמהות מיוחדות מדברות

אמהות מיוחדות מדברות

בטור האחרון שלו במוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות, כותב חנוך דאום- מבוגר עם הפרעת קשב שרובינו מכירים- שלא צריך לרחם עלינו, אבל מבקש שלא תכעסו עלינו (אנשים עם הפרעת קשב) כשאנחנו מפשלים. המשפט הזה מהדהד לי כבר יומיים, ויחד עם השיחה שהיתה לי עם הגננת של אחד הילדים אתמול – שבסופה הגענו למסקנה שגם אם יש עוד עבודה עם הילד – הוא מאד השתפר ביחס לעצמו. החיבור בין שני המשפטים הביא אותי להמון מחשבות- על עצמי, על הילדים שלי, וגם על העסק שלי.

כאישה עם הפרעת קשב, שהיא גם אמא לילדים עם הפרעת קשב, וגם בעלת עסק – החיים שלי הם מירוץ אחד ענק! אפילו שניים – יש לי מירוץ אחד בראש- ומירוץ קטן יותר, בחיים (למה קטן יותר? כי גם 5 אימהות לא יצליחו להספיק אפילו חצי מהמירוץ שיש לי בראש). חלק מהמירוץ הזה, שאצלי בראש – עסוק כל הזמן בהשוואות. לא , לא עם הילדים – דווקא שם אני מצליחה להיות חכמה ולא להשוות, לא בינם לבין האחים שלהם, ובטח לא בינם לילדים אחרים. איכשהו שם אני מבינה שכל אחד הוא יחיד ומיוחד.

אבל על עצמי ועל העסק שלי, הידיעה הזו לא עובדת! אני כל הזמן עסוקה בהשוואות – איך מישהי שפתחה אחריי את העסק כבר יותר מצליחה ממני (או לפחות כך זה נראה בפייסבוק..), איך הקולגות שלי מצליחות להתמיד יותר ממני- וכמובן, שמי שמתמיד רואה יותר תוצאות. ועוד ועוד – ככה כל יום, כל היום!
ואתמול, המשפט של חנוך דאום, יחד עם המשפט של הגננת התחברו לי, ואני מסוגלת להסתכל על עצמי היום- ויכולה לומר בוודאות – שנכון, אני אולי עדיין לא על גג העולם, איפה שאני חולמת להיות, ונכון, אני עדיין לא מספיק חצי ממה שאני רוצה, ונכון, ההתקדמות של העסק היא בצעדי צב לפעמים – אבל היי!!! אני כבר בדרך לשם. מה שממש לא יכולתי לומר על עצמי לפני שנה או שנה וחצי – אז רק הסתובבתי במעגלים- ולא ידעתי איפה ואיך יוצאים מהסחרחורת. והיום, היום אני מודעת- לעצמי ולילדים שלי, ואני יודעת איפה היציאה מהסחרחורת- וכשאני יכולה ומצליחה – אני יוצאת מהסחרור ודואגת לעצמי, ולעסק שלי – ואפילו מצליחה ברב הפעמים. ואני מתפתחת ומשתפרת – וכמו שאמרה לי הגננת אתמול – ביחס לעצמי!!!

ואני מניחה, או די בטוחה שזה יילך וישתפר. יודעים למה? כי מעבר למודעות, אני מטפלת בעצמי, ודואגת לי. ומצאתי מקום מושלם שעוזר לי לעשות את זה.
קבוצה לאימהות, בחסות העירייה, כולן אימהות לילדים עם צרכים מיוחדים (וכן, הפרעת קשב הופכת את הילדים לילדים עם צרכים מיוחדים. כי הכדור שנותנים או לא נותנים להם הוא רק חלק מהפיתרון- נדרשים עוד הרבה דברים כדי לעזור להם להתקדם – טיפולים רגשיים למינהם, ואימון התנהגותי, והרבה הכלה והתמודדות אחה"צ- כשהשפעת הכדור נגמרה כבר…), חלק מהאימהות הן כמוני, עם הפרעת קשב בעצמן, וחלק מתמודדות עם ילדים עם הפרעת קשב, או על הרצף האוטיסטי, CP  או.. כל מיני.

אמרנו כבר שכל ילד הוא יחיד ומיוחד, לא? ועם הייחוד הזה מגיעים גם דברים מיוחדים, והתמודדויות שרק אימהות מיוחדות (כך קוראים לקבוצה הקסומה הזו) מבינות. והאימהות האלה – הן מבינות אותי. ואני, אני מבינה אותן בחזרה – גם אם לכל אחת הילד המיוחד שלה – הרבה מההתמודדויות שלנו דומות, והקושי – הקושי שלנו בטוח דומה!! הצורך הזה להיות שם, ולהכיל, ולהקשיב, ולרוץ עבורם- לריפוי בעיסוק, הוראה מתקנת, בתי ספר מיוחדים, או פיזיוטרפיה- גם כשלפעמים אנחנו מתמודדות בעצמינו עם שדים ודרמות משלנו, עם החברה שלא תמיד מבינה (כן, הפרעת קשב זה "טרנדי ומגניב", אבל ילד עם אוטיזם, או CP  קצת פחות מתקבל ), או עם ילדים נוספים בבית שזקוקים לנו, או עם בן זוג שלא מבין מה בוער לנו עכשיו לנסות את הטיפול הזה או השני. יחד עם ההנחיה התומכת והמכילה של ענת אימבר נוצר שם משהו מיוחד. קבוצה בה מותר ואפשר לדבר על הכל – גם על הדברים שרק עוברים לך בראש, ואת קצת מפחדת לומר לעצמך, או לבן הזוג.

אמהות מיוחדות מדברות- קבוצה לאמהות לילדים עם צרכים מיוחדים בראש העין

 

אז, אם את אמא לילדים עם צרכים מיוחדים – אל תישארי לבד. בואי לקבוצה שלנו. בואי לדבר ולפרוק. בואי לשמוע אימהות עם התמודדויות דומות לשלך, בואי לקבל כלים.

פשוט בואי. מחכות לך באהבה.

בשלישי הקרוב (1/11/16) אנחנו פותחות את הדלת ואת הלב ונפגשות בבית צמי"ד החדש, ג'ון קנדי 41, החל מהשעה 20:30.
***המפגש לאמהות בלד! אין להביא ילדים***
***המפגשים הם ללא עלות, ובחסות עיריית ראש העין***

אנא אשרו הגעה באמצעות שליחת sms לטלפון 050-5932062

 

נורית מלאכי

אשה לאהוב אחד, אמא ל-4 מדהימים, שכל אחד בתורו הוביל ומוביל אותי למסע התפתחותי מרגש ומעשיר. אוהבת את העיר שלי, ונהנית להיות חלק מההתפתחות והגדילה שלה.

לפוסט הזה יש תגובה אחת

שתפו אותי

לסגירת התפריט
%d בלוגרים אהבו את זה: